בש"פ 5985/08
החלטה עליון
תקציר
בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור שעניינו מעצרו של נאשם המואשם בעבירות אלימות חמורות וחטיפה. בית המשפט מדגיש כי חלופות מעצר נחשבות להליך דו-שלבי. ראשית, בית המשפט בוחן האם חלופה כלשהי יכולה להפחית את הסכנה הנשקפת מהנאשם. במידת האפשר, נבחנות חלופות ספציפיות. עם זאת, אם אין חלופה שיכולה להקל על האיום, בחינת חלופות אפשריות הופכת למיותרת. במקרה זה, הנאשם, המואשם במעשי אלימות בכוונה תחילה ובהטעיית המתלוננת, מוגדר כמסוכן ביותר. למרות גילו הצעיר של המערער והיעדר עבר פלילי אלים, עברו של הפרת תנאי מבחן בעודו נתון במאסר על תנאי מערערת את האמון בעמידתו בתנאי השחרור. בית המשפט מגיע למסקנה כי לא קיימת חלופת מעצר בת קיימא בשל חומרתן ונסיבותיהן של העבירות הנטענות. אשר על כן, הערעור נדחה, ומאשר את ההחלטה להשאיר את הנאשם במעצר נוכח רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת ממנו. בית המשפט דוחה את הטענה כי עומס העבודה של שירות המבחן צריך להשפיע על ההחלטה, וקובע כי היא רק עלולה לעכב הליכים, ולא למנוע בחינת חלופות.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5985/08 תאאר אבו ואסל נ' מדינת ישראל, עליון (10.7.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.