ת"א 1465/97

תקציר

מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי בעניין בעלות על מתחם קרקעות לא מוסדר בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, המכונה מערת שמעון הצדיק או אל-יהודיה. התובע, סולימאן דרוויש, טוען לבעלות על 3/4 מהזכויות במתחם, ואילו הנתבעים, אגודת ועד העדה הספרדית בירושלים ואיגוד הוועד הכללי של כנסת ישראל, טוענים לבעלות מלאה. המתחם הוענק לאפוטרופוס הכללי לאחר מלחמת ששת הימים ולאחר מכן שוחרר לנאשמים. התובע מבסס את תביעתו על הסכם רכישה משנת 1961 וקושאן טורקי (סוג של שטר קניין) משנת 1897. עם זאת, השופט קבע כי התביעה מוגבלת בזמן, לאחר שהוגשה למעלה מ-36 שנים לאחר הרכישה הנטענת. בנוסף, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח את בעלותו במתחם, מה שהטיל ספק באמיתות המסמכים שהציג וציין את חוסר העניין שלו בקרקע לאורך השנים. השופט התייחס גם לזכויות הבעלות של הנתבעים, אך הגיע למסקנה כי אין צורך להכריע בעניין זה במשפט זה. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן ביום 30.3.2005.