רע"פ 889/02

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המבקש, עובד עירייה האחראי על עבודות אחזקה ובנייה בשוק המקומי, בשורה של עבירות הקשורות לתאונת עבודה. התאונה התרחשה כאשר שלושה עובדים הונחו לבצע עבודות חיתוך במרתף, מה שהוביל לשריפה ולמותו של עובד אחד ולפציעתם של השניים האחרים. המבקש הואשם בגרימת מוות ברשלנות, פזיזות ורשלנות במכונות, אך זוכה על ידי בית משפט השלום. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה והרשיע את המבקש. המבקש ביקש רשות ערעור על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. בבואו לבחון את הבקשה בחן בית המשפט האם קיימות עילות מוצדקות לערעור. נמצא כי החלטותיהם הסותרות של בתי המשפט הקודמים נבעו מהערכות עובדתיות מגוונות באשר לאחריותו של המבקש, שהתמקדו בעיקר באי הדרכתו את העובדים בדבר נהלי הבטיחות והסיכונים הצפויים ממעשיהם. בית המשפט המחוזי זיכה נכונה את מחדליו של המבקש ואת השלכותיהם האפשריות, ואילו בית משפט השלום זיכה את המבקש על סמך הנחות שגויות. המונח "דעות" בהן השתמש בית המשפט המחוזי נחשב שגוי אך לא היטיב עם המבקש. בנוסף, ציין בית המשפט כי אמת המידה לרשלנות פלילית נבדלת מרשלנות אזרחית וכי מבחן המודעות לכוח, כפי שנטען על ידי בא כוח המבקש, הוא אמת מידה ראויה להערכת רשלנות פושעת. גם טיעונים אחרים שהציג המבקש לא נמצאו עילה מספקת למתן רשות ערעור. השופטת שטרסברג-כהן והשופטת ביניש הסכימו עם ההחלטה לדחות את הבקשה.