מ"ת 44282-10-17

תקציר

השופט מוצא כי יש די ראיות כדי לבסס את אשמתו של המשיב בנוגע לדקירות במועדון. האירוע החל כאשר המשיב נתפס נוגע בישבנה של מבקרת במועדון. הדבר הוביל לוויכוח בין המשיבה לבין מבקרת המועדון, שהביא להרחקתה של המשיבה מהמועדון על ידי הסדרנים. זמן קצר לאחר מכן נדקרו שני הסדרנים, שהוציאו את המשיב החוצה. הראיות מצביעות על כך שהמשיב הוא הדוקר. הסדרן שדקר באוזנו זיהה את המשיב כמבצע והכיר אותו כאורח קבוע במועדון. ראיות נסיבתיות אחרות, לרבות עדויות של שחקנים ואנשי צוות אחרים במועדון, כמו גם צילומי מצלמות אבטחה, מצביעים לעבר המשיב. עדי הראייה תיארו את האירועים שהובילו לדקירות ואת מיקום האירוע כאירועים שהתרחשו מחוץ למועדון. טענת המשיב כי נבדק על ידי צוות האבטחה בדרכו למועדון ולכן לא יכול היה להחזיק סכין, כמו גם טענתו כי יצא מהמועדון הרועש על דעת עצמו, אינן מתיישבות עם עדויות עדי ראייה וצילומי אבטחה. גרסתו של המשיב כי זו הייתה רק הפעם הראשונה או השנייה שלו במועדון סותרת גם גרסאות אחרות של עדים. הסכין נמסרה למשטרה שבוע לאחר האירוע, אך מאחר שלא הוצגה מיד ולא נמצאו קשרים פורנזיים בין הסכין לאירוע, קבע השופט כי אין אינדיקציה לכך שהסכין קשורה לדקירות. ככלל, השופט פסק לטובת התביעה, וקבע כי לראיות לכאורה שהוצגו יש סיכוי סביר להביא להרשעה.