תא"מ 9592-09-09

תקציר

התובעת, חברת ביטוח, מבקשת להשיב לנתבעת את הסכום ששילמה למבוטחיה בגין נזק שנגרם לרכבם בתאונת דרכים, בה היה מעורב גם הנתבע. רכבו של הנתבע התנגש ברכבו המבוטח של התובע מאחור, ומשכך מוצא בית המשפט את הנתבעת אחראית לאי שמירת מרחק בטוח כנדרש בתקנות התעבורה. הסכום הנתבע הינו 13,000 ₪ בניכוי ההשתתפות העצמית, אותה שילם התובע למבוטח. הנתבע טוען כי האחריות לתאונה צריכה ליפול על נהג הרכב המבוטח, אשר לכאורה בלם בפתאומיות. עם זאת, בית המשפט מקבל את טענת הנהגת המבוטחת כי בלמה כדי להימנע מרכב נכנס ומוצא כי טענת הנתבעת לוקה בחסר. כמו כן, טענת הנתבע כי הסכם שנחתם בינו לבין המבוטח, המתיימר ליישב את כל התביעות, אמור למנוע מהתובע לתבוע פיצוי, נדחית אף היא. בית המשפט קובע כי המבוטח פנה לחברת הביטוח התובעת וקיבל פיצוי על פי הפוליסה שלה לפני חתימת ההסכם עם הנתבעת. לפיכך, הזכות לתבוע בגין יתרת הנזקים שאינם מכוסים בפוליסת הביטוח כבר הועברה לתובע. בית המשפט מוצא כי תשלום הנתבע בסך 1550 ₪ למבוטח מהווה רק חלק מהנזק שנגרם ואינו פוטר אותו מתשלום מלוא הסכום. לפיכך, תביעת התובע מתקבלת. הנתבע חויב לפצות את התובע בסכום הנתבע, בתוספת ריבית והוצאות משפט. בנוסף, נפסק לצד השלישי הוצאות משפט בסך 1500 ₪ מהנאשם.