רע"פ 5635/19

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר אישר את החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו, שהרשיעה אותו בנהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח תקף. ההרשעה הראשונית נבעה מכך שהמבקש הודה בנהיגה במשאית ביום 31.3.2014, למרות שהיה בעל רישיון נהיגה בפסילה בשל עונשים קודמים וללא ביטוח תקף. בית משפט השלום בתעבורה הדגיש את ההשלכות החמורות של מעשיו על ביטחון הציבור, בהתחשב בעברו העשיר בעבירות תנועה, הכולל 17 עבירות ואי שיתוף פעולה עם מאמצי השיקום. למרות שהכיר בקשיים אישיים כגון בריאות לקויה ובעיות כלכליות, גזר עליו בית המשפט ארבעה חודשי מאסר, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך תשעה חודשים, מאסר על תנאי שלא יבצע עבירות דומות במשך שלוש שנים והתחייבות כספית כנגד עבירות עתידיות. בית המשפט המחוזי בחיפה מצא את העונש המוטל הולם ותואם את מדיניות הענישה, וציין את סירובו של המבקש לשתף פעולה עם שירות המבחן כבסיס לשלילת חלופות של עבודות שירות. יתר על כן, דאגותיו הבריאותיות של המבקש טופלו על ידי דחיות עונש מרובות לצורך טיפול רפואי, תוך הדגשת אי חריגה משמעותית מאמות המידה של גזר הדין או עיוות דין, מה שהוביל לדחיית ערעורו. חרף טענותיו של המבקש בדבר נסיבות אישיות והיעדר עבר פלילי, הזלזול הכולל בסמכות החוקית ובצו שלום הציבור הצדיק את גזר הדין, וחיזק הרתעה חזקה מפני עבירות עתידיות. משכך, הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין נתפסה כמיותרת, ואישרה את הפסיקות המקוריות.