ת"פ 33190-01-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינם של שני נאשמים, גריגורי גורטובוי (נאשם 1) ויוסף שניאורסון (נאשם 2), שהורשעו בשורה של עבירות הקשורות לתרמית בניירות ערך והפרת אמונים. השופט פועל על פי המנגנון התלת-שלבי בעת מתן גזר הדין, כמפורט בסעיף 1 לחוק העונשין. בשלב הראשון קובע בית המשפט כי העבירות בהן הורשע נאשם 2 מהוות מספר אירועים, ואילו אלו של נאשם 1 ניתנות לחלוקה לשני אירועים. מעבר לשלב השני, בית המשפט מעריך את אזור הענישה המתאים לכל נאשם. הוא בוחן את חומרת העבירות, את הערכים החברתיים שנפגעו ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות. השופט מדגיש את הצורך להגן על הממשל התאגידי, השקיפות ואמון הציבור בנושאי משרה ובבעלי שליטה. למרות טענות הנאשמים, בית המשפט רואה בהם אחראים לחלקם בפעילות המרמה, ובפרט לנאשם 2, שסייע לעבריין העיקרי, גרנובסקי. נזקי העבירות נאמדים ביותר מ-200 מיליון שקל. השופט בוחן גם את נסיבות ביצוע העבירות, לרבות התכנון, חלקם היחסי של הנאשמים, והנזק הצפוי והממשי שנגרם. השלב השלישי כרוך בענישה בתוך אזורי הענישה שנקבעו מבלי לחרוג מהם, בשל היעדר שיקולים הקשורים לשיקום או לשלום הציבור. בית המשפט שוקל גורמים כגון הפגיעה בנאשמים ובבני משפחותיהם, נזקי העבירות, קבלת אחריות, התנהגות חיובית והצורך בהרתעה. על נאשם 1 מטיל בית המשפט עונש של 31 חודשי מאסר, קנס בסך 1.2 מיליון ₪ או שנתיים מאסר במקרה של אי תשלום ומאסר על תנאי של 18 חודשים. על נאשם 2 נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 50,000 ₪ או שמונה חודשי מאסר בפועל אם לא שולם, ומאסר על תנאי של 18 חודשים. לשני הנאשמים יש זכות ערעור בתוך 45 יום. השופט מדגיש את הצורך בהחמרת הענישה בעבירות כלכליות ומציין כי העונשים תואמים למקרים קודמים, ומשקפים את חומרת הפגיעה שנגרם. פסק הדין מסתיים בהדגשת האינטרס הציבורי בהסדרי טיעון, במיוחד לאור הוודאות שהם מציעים והיעילות בהקצאת משאבי אכיפת החוק.