רע"א 5021-02-23

תקציר

המשיב ביקש למחוק את המוצגים שצורפו לערעור המבקש, לרבות נספח 13, בנימוק שמדובר בחוות דעת מיותרת על הדין הישראלי. המבקשת טענה כי חוות דעת אלה חיוניות כדי להוכיח את תום ליבה ואת מאמציה לציית לחוק, ולהצדיק את מעשיה במהלך החקירה. בית משפט קמא החליט למחוק את נספח 13, והביא את המבקש לבקש רשות ערעור על החלטה זו. העותרת טענה כי ההחלטה נעדרת בסיס הגיוני, פוגעת בזכויות היסוד שלה ופוגעת באופן יסודי בהגנתה. מנגד, טען המשיב כי אין בסיס לקבלת הערעור, שכן חוות הדעת המשפטיות אינן רלוונטיות ואינן משפיעות על התוצאה. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה את הערעור, וסברה כי הוא מצדיק חריג לכלל. הוחלט כי יש להתיר את נספח 13, בהיותו חלק מטיעוני המבקש בפני הממונה, כראיה. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו לא קבעה את משקלן של הראיות אלא רק אפשרה את הצגתן. לפיכך, הפך פסק הדין את החלטת בית משפט קמא והתיר את המשך ערעורו של נספח 13. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו והופחת סכום ההוצאות בגין בקשה 18 בבית משפט קמא.