ת"א 45065-07-10
פסק-דין שלום נצרת
תקציר
בעל חלקת האדמה, התובע, לקח מסיג גבול, הנתבע, לבית המשפט כדי לפנותו מהקרקע. הנתבע טען כי השתמע ממנו היתר לשימוש בקרקע, כפי שהתובע ידע והסכים לשימוש שלו בקרקע במשך שנים רבות. בית המשפט בחן את התנהלותה של בעלת הקרקע (התובעת) ומצא כי התנהגותה אינה מעידה על הסכמה מכללא. יתר על כן, גם אם היו מתקבלות טענות הנתבעת בדבר הסכמה מכללא, ההיתר היה מתבטל לאחר שהתובעת דרשה מהנתבעת לפנות את המקום, כפי שעשתה בשנת 2009. עוד טען הנתבע כי קיבל אישור מרשות שמורות הטבע והגנים להשתמש בקרקע, אך בית המשפט מצא כי האישור לא מעיד על הסכמת בעל הקרקע (התובע) ויתרה מכך, האישור לא היה לתקופה בלתי מוגבלת. השופט פסק לטובת התובע והורה לנתבע להוציא את עצמו ואת חפציו מהמקרקעין בתוך 30 יום ולהימנע מלהיכנס לקרקע או להשתמש בה מעתה ואילך. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.
חקיקה מקושרת
ת"א 45065-07-10 מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל נ' משה סיידון, שלום (7.1.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.