בד"מ 27/10

תקציר

הנאשם, עו"ד במקצועו, הואשם במספר עבירות אתיות הנובעות מכך שייצג את המתלוננת, גב' רייזנר יהודית, ואת אחותה, גב' הייטנר רחל, בענייני צוואה בעקבות מות אביהן. בכתב האישום, שהובא לפי סעיפים 61(2) ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, וסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, נטען כי הנאשם לא סיפק ייצוג הולם וניהל באופן כושל את הליך עריכת הצוואה לאחר שקיבל שכר טרחה עבור שירותיו. בנוסף, הואשם הנאשם בכך שלא השיב לפניות לשכת עורכי הדין בנוגע לתלונה שהגיש המתלונן. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בשני האישומים. האישום הראשון התייחס להתנהלותו של הנאשם בניהול תיק הצוואה, ביקור אצל המתלונן בתקופת ה"שבעה" ולאחר מכן אי קידום התיק, מה שהוביל את המתלונן להעסיק עורך דין אחר. האישום השני נגע לכך שהנאשם לא השיב לפניות לשכת עורכי הדין בנוגע לתלונה, תוך הפגנת זלזול בהליך המשמעתי. בית המשפט הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם, לרבות ניסיונו להטיל את האשמה על עורך דין אחר במשרדו וחוסר היושר שלו בהתנהלותו מול המתלוננת. הרשעות קודמות בעבירות דומות הצביעו על דפוס חוזר ונשנה של התנהגות לא מכבדת ורשלנית כלפי לקוחות. בעקבות זאת הטיל בית המשפט השעיה בפועל לשלוש שנים, הורה לנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 2500 ₪ וחייב אותו לכסות את הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 2500 ₪. פסק הדין שיקף את חומרת התנהלותו של הנאשם, שנועדה להעביר מסר להרתעה מפני התנהגות דומה ולהגן על הציבור.