בש"פ 895/20
פסק-דין עליון
תקציר
טענתו העיקרית של המערער לערעורו הייתה בקשה להסרת הסנגוריה הציבורית, בנימוק של אובדן אמון בהם. בעוד החוק מאפשר שינוי כזה, החליט הרשם כי קיימים טעמים "פטרנליסטיים" מספיקים כדי להצדיק את המשך הייצוג הקיים, בעיקר כדי להבטיח את ההגנה על זכויותיו של המערער בהליך הפלילי. ההחלטה מביאה בחשבון את חומרת העבירה ואת סירובו של המערער בעבר לקבל ייצוג, וקובעת כי יש להשאיר את הסנגוריה הציבורית. הרשם אף איפשר למערער להכין את ערעורו באופן אישי, תוך הפגנת איזון סביר בין בקשות המערער לבין הצורך להגן על האינטרסים שלו. זאת ועוד, גם הארכת הזמן שניתנה למערער להגשת נימוקי ערעור הייתה מוצדקת, נוכח שיקול דעתו הרחב של הרשם בעניינים אלה, וההעדפה הכללית לזירוז ההליך הפלילי. בקשתו של המערער לזמן בלתי מוגבל הייתה בלתי סבירה ולא התקבלה. בהתחשב במכלול הנסיבות, הערעור עצמו נדחה, וצו הייצוג הקיים אושר. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות ראויה בזכויות המערער ובצורך בטיפול יעיל בתיק הפלילי.
בש"פ 895/20 שמואל דטיאשווילי נ' מדינת ישראל, עליון (10.2.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.