ת"א 6454-08-07

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של ביטול הסכם קומבינציה שנחתם בין התובעים לנתבעים בשנת 1995. בהסכם נקבע כי הנתבעים יעמידו את הקרקע לרשות התובעים ובתמורה יתנו להם התובעים 25% מהדירות שייבנו עליה. על פי ההסכם, הנתבעים היו אחראים לתשלום מיסים, אגרות או הוצאות כלשהם הקשורים למגרשים או לעסקה. התובעים שלחו מספר התראות לנתבעים על אי עמידתם בתשלומים אלה, לרבות ארנונה, מס רכישה, מס רווחי הון ואגרות לרשות העירונית. הנתבעים לא השיבו לאזהרות אלה ולא שילמו את הסכומים המגיעים להם. בנוסף, הנתבעים שיעבדו את זכויותיהם החוזיות על פי ההסכם לבנק ללא הסכמת התובעים, דבר שהפר עוד יותר את ההסכם. מסקנת פסק הדין היא כי זכותם של התובעים לבטל את הסכם הקומבינציה בשל ההפרה היסודית של הנתבעים. מהראיות עולה כי הנתבעים כשלו שוב ושוב במילוי התחייבויותיהם הכספיות על פי ההסכם, למרות הארכות ואזהרות מרובות מצד התובעים. מעשיהם עיקרו את היסודות העסקיים של ההסכם ושללו את ההטבות שיועדו לתובעים. זאת ועוד, זכותם של הנתבעים לתבוע השבה קמה עם ביטול החוזה, אשר במקרה זה בוצע כדין בשנת 2001. עם זאת, הנתבעים לא הגישו עד כה תביעת השבה ולכן תביעתם אינה תקפה. כפועל יוצא, הסכם הקומבינציה בטל ממועד מכתב הביטול, שנשלח ביום 20.5.01, וגם הערת ההתראה שנרשמה לטובת הנתבעים מבוטלת. השופט פסק לטובת התובעים, אישר את חוקיות מעשיהם והורה לנאשמים לשאת בהוצאות המשפט.