מ"ת 43969-09-20

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של העותר. העותר טען כי אין עילה למעצרם, אך השופט מצא כי העותר נתן בעבר את הסכמתו לעילת המעצר וכי מאוחר מדי בהליכים להעלות סוגיה זו כעת. עוד קבע השופט כי על סמך הראיות שהוצגו בכתב האישום, השתתף העותר במבצע משותף להפחדת בכיר ברשות המקומית באמצעות השלכת רימון הלם לעבר ביתו של הבכיר ולאחר מכן שיבוש חקירת האירוע. משכך, הטענות בדבר היעדר עילת מעצר חסרות שחר. הבקשה לעיון חוזר נדחתה גם בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז מעצרו של העותר - כשלושה חודשים - שלא הצדיק שינוי נסיבות, במיוחד נוכח אופי העבירה ומסוכנות לכאורה של העותר. יתר על כן, השופט לא השתכנע כי חלוף הזמן שחלף מאז המעצר יכול להיחשב כעיכוב משמעותי, מה גם שבא כוח העותר הסכים בעבר להאריך את המועד להוצאת תעודת סודיות. טענות אחרות לבחינה מחודשת, כגון הצעת אביו של העותר כממונה ומתן אפשרות לעותר לחזור לעבודה, נדחו אף הן משיקולים כגון ניגוד עניינים של האב והצורך בהדרגתיות בהסרת ההגבלות. ככלל, הורה השופט לדחות את הבקשה לעיון חוזר ולהותיר את תנאי מעצרו של העותר על כנו.