עע"מ 3819/24

תקציר

במוקד פסק הדין דחיית ערעור שהגישו המערערים על החלטת ועדת המאוימים, אשר דחתה את בקשתם להכרה כמאוימים הראויים להגנה מפני גירוש על ידי ישראל. הוועדה, המוכרת במומחיותה ובשיקול דעתה הרחב בעניינים אלה, הגיעה בעבר למסקנה כי המערערים אינם עומדים בקריטריונים להכרזה עליהם כמאוימים. המערערים הגישו מספר טענות ועובדות חדשות לבחינה מחודשת, אך טענות אלה לא נתמכו במסמכים מקוריים ולא התיישבו עם חקירות קודמות או סיפקו את השאלות המשלימות של הוועדה. הערעור כלל השגות על ניהול הליך חקירתם וביטול פסק דין קודם. עם זאת, נמצאו סתירות בין דברי החקירה שלהם לבין טענותיהם בערר, אשר ערערו את טענותיהם. חרף שהותם הממושכת של המערערים בישראל באמצעות סעדים זמניים שניתנו בהליכים משפטיים קודמים, לא מצא בית המשפט בסיס לבטל את חוות הדעת של המומחה מטעם הוועדה או להתערב. מעשיהם של המערערים, שנתפסו כניסיונות להאריך את שהותם תוך ניצול פרצות בחוק, החלישו עוד יותר את עניינם. לפיכך נדחה הערעור, אך צו הביניים המונע את גירושם נותר בתוקף עד 28 באוגוסט 2024. לא נפסקו נגדם הוצאות. ההחלטה ניתנה ביום 5.8.2024 על ידי השופט יוסף אלרון.