ת"א 59740-05-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע לביטול פסק דין ברירת מחדל. התובע טען כי פסק הדין הושג במרמה משום שאחד הנתבעים לא חתם על ערבות, מה שהופך אותה לבלתי חוקית. עם זאת, בית המשפט מצא כי היעדר חתימה אינו מהווה תרמית, מה גם שהנתבע המדובר נתבע בעילות נפרדות שהתקבלו על ידי בית המשפט. טענת התובע הסתכמה בטענה משפטית/עובדתית שהייתה צריכה לעלות כהגנה – העובדה שלא הייתה כזו אינה מהווה תרמית. זאת ועוד, ראיות התובע לא עמדו בדרישות להוכחת תרמית, הכוללות הצגת ראיות כבדות משקל משמעותיות, שיקול האם טענת המרמה, אם תתקבל, תוביל לתוצאה שונה, והגשת ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן קודם לכן בשקידה סבירה. ראיותיו של התובע לא נחשבו חדשות, ולא ניתן היה לראות בהן בלתי ניתנות לגילוי בעת ההליך המקורי. לפיכך, התביעה נדחתה. התובע חויב בהוצאות הנתבע בסך של 3,500 ₪.