ת"א 41068-07-17

תקציר

השופטת דנה ומכריעה בשתי הטענות העיקריות שאוחדו בתיק, כמו גם בתביעה שכנגד, סביב שלושה הסכמים שנחתמו בין התובעים לנתבעים. התובעים, אורגניה שיווק בע"מ ובעליה רן, טוענים כי הנתבעים, ניצת הדובדבן ובעליה ארבל, הפרו את ההסכמים בכך שביצעו ניכויים בלתי מורשים מהתשלומים המגיעים לאורגניה בגין התוצרת החקלאית שסיפקה. השופטת דוחה את טענות התובעים בדבר חובות לצד שלישי, השותפות, בשל חוסר ראיות והעובדה שהשותפות אינה צד לתביעה. עם זאת, השופטת מקבלת את הטענה כי ניצט ניכתה שלא כדין 440,000 ₪ מתשלומיה של אורגניה ומורה לניצט להשיב סכום זה, שכן לא הייתה לה סמכות חוקית וחוזית לעשות כן. השופטת דוחה גם את טענות התובעים לקיזוזים נוספים שביצעה ניצט בשנים 2016-2017, וקובעת כי התובעים לא הביאו ראיות מספקות לניכויים אלה ולאי חוקיותם הנטענת. גם התביעה בגין מצג שווא כוזב לפי פקודת הנזיקין נדחית בשל חוסר ראיות ונטל הוכחה לא מספיק. בנוסף, השופטת דוחה את בקשת התובעים לפיצוי בגין הפרת הסכמי ההתקשרות, ומוצאת סתירות וחוסר שחר בטענות. השופטת מתייחסת באופן ספציפי לפירעון הלוואה בסך 700,000 ₪, עוולת גניבת עין ותביעות הטעיה ועשיית עושר שלא כדין, אשר נדחות כולן בשל היעדר ראיות מספיקות וסתירות בטיעוני התובעים. בהתייחס לתביעה שכנגד, מקבל השופט באופן חלקי את טענות הנתבעים. נמצא כי אורגניה הפרה את הסכם העבודה בכך שנתנה תקופת הודעה מוקדמת קצרה יותר מהמוסכם, ולכן השופט מורה לאורגניה לשלם לניצט פיצויים בסך 221,250 שקל. עם זאת, יתרת התביעה שכנגד נדחית בשל אי הבאת ראיות מספיקות מצד הנתבעים. בכלל זה, תביעות להעברת מלאי במחיר גבוה, שירותי ייעוץ, רכישת חממות, גביית יתר של שכר, חוב לטבע הבשור והחזרת כספי השקעה. בסיכומו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי שני הצדדים הציגו טענות חלשות וראיות סותרות, שהובילו לקבלה חלקית הן של הטענות העיקריות והן של התביעה שכנגד. אורגניה חויבה לשלם לניצט 15,000 שקל כפחת על התשואה על השקעתה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כל צד אחראי לשאת בעלויות שלו.