עפ"ת 4966-01-21

תקציר

הנאשם ערער על החלטת בית המשפט קמא, אשר הרשיע אותו בנהיגה רשלנית. לאחר עיון בחומר הראיות, לרבות סרטון של האירוע, ובהתחשב בטיעונים שהציגו הצדדים, החליטה ערכאת הערעור לדחות את הערעור. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, שהיה מנומק היטב ומבוסס על ראיות מהימנות. בית משפט קמא הסתמך על עדותו של המשיב, אשר נתמכה בראיות הווידיאו ובדוחות המומחים. המערער לא סיפק הסבר סביר לסטייה מנתיב נסיעתו, ובית המשפט מצא כי התרשלותו התבססה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מחדלי חקירה שטען המערער לא השפיעו על מהימנות הראיות נגדו, אשר הוכיחו את חבותו מעבר לספק סביר. גם ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את חומר הראיות ודחתה את גרסת המערער לאירועים, ומצאה אותה בלתי עקבית ומוטה. ללא כל ספק סביר, הסטייה מנתיב הנסיעה היוותה רשלנות מצד המערער. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש שהוטל הוא סביר ותואם מקרים דומים, ואין בו כדי להתערב בגזר הדין. יש לציין כי גזר הדין היה חלק מהסדר טיעון שהוסכם בין הצדדים. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המערער בדבר רשלנותם הנטענת של נהגים אחרים שהיו מעורבים, ואישר כי מראיות הווידיאו עולה כי המערער אשם. הערעור נדחה, והצו לעבודות שירות נותר על כנו, כאשר המערער נדרש להתייצב במועד שנקבע.