ע"א 2765/98

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור על ארנונה שהטילה המועצה האזורית חבל מודיעין על אתר לסילוק פסולת המופעל על ידי עמותה עירונית מאז שנת 1995. האתר, שנוהל במקור על ידי המועצה, היה בעבר פטור ממסים, דבר המשקף את היעדר הצורך המעשי של המועצה למסות את עצמה. עם זאת, עם העברת פעילות האתר לעמותה, הטילה המועצה מיסים בסך 17 ₪ למ"ר בשנת 1996 ו-19 ₪ בשנת 1997. האגודה טענה כי שיעורים אלה חורגים מהגבולות החוקיים שנקבעו בחקיקת ה"הקפאה" שמטרתה להגביל את שיעורי הארנונה. בית המשפט בחן הוראות חקיקה שונות, לרבות חוק הסדרים והתקנות שבאו בעקבותיו, אשר קבעו כיצד יש לבנות ולהטיל שיעורי מס. בית המשפט מצא כי על פי תקנות 1993, אתר הפסולת נופל תחת "נכסים אחרים", הראויים לשיעור מס בסיסי שבתחילה היה צריך להיקבע על 10 ₪ למ"ר החל משנת 1993. הכיול מחדש וההעלאה המאוחרת יותר של המועצה ל-17 ו-19 ש"ח בוטלו, שכן ניסיון הסיווג מחדש מ"קרקע כבושה" לקטגוריה נפרדת סותר תקנות שנועדו למנוע העלאות מס שרירותיות. לפיכך, קבע בית המשפט תעריפים חדשים בשנים 1996 ו-1997 על 11.1 ש"ח ו-12.3654 ש"ח למ"ר, בהתאמה, המשקפים העלאות ראויות על בסיס שיעורי העדכון המותרים. בסופו של דבר התקבל הערעור, תוך ביטול פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר וחיוב העמותה בהוצאות. השופטים ברק ושטרסברג-כהן הסכימו עם החלטת השופט אנגלרד.