ת"פ 1996-04-20

תקציר

הנאשם הורשע בהצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין לאחר סכסוך עם בעל קרקע שהשכיר לו קרקע לקרוואן מגורים. הנאשם, שסבר כי המתלונן סייע לבעל הקרקע לפנותו, השליך שלושה בקבוקי תבערה לעבר ביתו של המתלונן וגרם לו נזק קל. מעשיו של הנאשם סיכנו את חייהם ורכושם של דיירי הבית. בית המשפט מצא את הנאשם אשם על סמך הודאתו בכתב האישום המתוקן והורה על תסקיר שירות מבחן. הדו"ח פירט את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, לרבות דחיקתו לשוליים, בעיות כעס וקשיים בקיום מסגרות חינוכיות ואישיות. לעבירה קדמו תכנון והכנה, לרבות רכישת בקבוקי בנזין וזכוכית, תוך הפגנת כוונה מוקדמת. בית המשפט עמד על חומרת העבירה, תוך שימת דגש על פוטנציאל הנזק שבהצתה ועל הצורך בהרתעה. בהתחשב בנזק המתון, בהיעדר נזק רב ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, קבע בית המשפט עונש מאסר של 20 חודשים, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 1,000 שקל למתלונן. עונש זה הוטל בטווח הענישה שנקבע בין 13 ל-36 חודשים, במטרה לאזן בין הרתעה לשיקום. בית המשפט הדגיש את זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.