דב"ע נא/24 - 0

תקציר

מערער שנפגע שקיבל דמי פגיעה בעקבות תאונה בעבודה ערער על חישוב התשלום האמור בהתבסס על שומות קודמות של מס הכנסה, וטען כי השיטה בה נקט אינה משקפת באמת את אובדן יכולתו לעבוד. פסק הדין, שדחה את התביעה, אישר את חישוב דמי הפגיעה על בסיס הכנסות המערער משלושת החודשים שקדמו לתאונה, כמתחייב מתקנות הביטוח הלאומי. לדברי בית המשפט, כוונת החקיקה העומדת מאחורי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי והתקנות הרלוונטיות היא לפצות עצמאים באופן שונה ממבוטחים אחרים. בית הדין פירש את התקנות החלות, ובראשן תקנה 11, כקובעות באופן שאינו משתמע לשתי פנים את הבסיס לחישוב תגמולים בעקבות פגיעה בעבודה, ללא מקום לחריגה. יתר על כן, בית המשפט הכיר בכך שבעוד שהשיטה הנוכחית עלולה לגרום למקרים מסוימים של אי צדק שבהם ההטבה אינה משקפת נאמנה את אובדן כושר העבודה, הוא גם הכיר בפוטנציאל לתרחיש ההפוך. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי פרשנותו של המערער אינה סבירה וכי חישובה הנוכחי של הקצבה עולה בקנה אחד עם החוק. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הראשונית התקבלה, ללא צו להוצאות.