רע"א 2128/09

תקציר

בית המשפט ראה בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והחליט לקבל את הערעור באופן חלקי. הוצגו סוגיות רבות, אך בית המשפט התמקד בשאלה האם מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט מצא כי קיימות שאלות מהותיות המשותפות לכל חברי הקבוצה וקבע כי קיימת אפשרות סבירה להכריע בשאלות אלה לטובת התובעים. היא הדגישה כי התובענה הייצוגית היא דרך יעילה והוגנת לפתרון הסכסוך, במיוחד כאשר תביעות פרטניות עשויות להיות בלתי אפשריות בשל העלות. עם זאת, בית המשפט ציין כי בגין עילת הטעיה לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח, תביעה ייצוגית עלולה שלא להיות הוגנת, שכן תידרש חקירה פרטנית של נסיבותיו של כל תובע. לפיכך, עילת ההטעיה לא אושרה לתביעה ייצוגית בשל הסיכון למניעה בלתי הוגנת של תביעות פרטניות. בית המשפט התייחס גם לפרשנות פוליסות הביטוח, תוך שהוא מכיר בלשונן הברורה של הפוליסות תוך הטלת ספק בקוהרנטיות הכלכלית שלהן. בית המשפט כיוון את הדיון לאישור התובענה הייצוגית מכל העילות למעט הטעיה. בנוסף, הורה בית המשפט למבקשים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים והמדינה. המשנה לנשיא (בדימוס) השופט א' ריבלין והשופט ח' מלצר ציינו כמה הסתייגויות, כאשר מלצר הדגיש את הצורך לבחון בפירוט את סיכויי ההצלחה של כל העילות. סגן הנשיא מ' נאור, לעומת זאת, חלק על מחיקת עילת הטעיה והציע לדחות את הערעורים מבלי למחוק עילות מהתביעה הייצוגית. ההחלטה הסופית אישרה את אישור התובענה הייצוגית מיתר העילות, למעט עילת הטעיה, שמירה על הגינות ויעילות פרוצדורלית.