ע"א 9188/17

תקציר

במקרה דנן, הצליח המשיב לטעון לדחיית ערעורו של המבקש, בעיקר מן הטעם שהערעור הסתמך במידה רבה על ממצאים עובדתיים חולקים של בית משפט קמא, שבדרך כלל ערכאות הערעור אינן מבטלות. המשיב טען, כי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש, שכן הבניין המדובר הינו נכס עסקי, שאינו משמש למגורי המבקש. לכן, הנזק הפוטנציאלי נחשב כספי ובר פיצוי ולא בלתי הפיך. הודגש כי המבקשת התקשרה מרצון בהסכם שותפות שכלל אפשרות לאיבוד זכויות בבניין. בנוסף, לא נמצאו די ראיות התומכות בטענת המבקש כי הכנסות מדמי שכירות מהבניין היו מקור הכנסתו העיקרי. בית המשפט לא מצא טעם לקבל את הבקשה, בנימוק שהעברת זכויות בנכסים מסחריים מביאה בדרך כלל לנזק כספי ולא בלתי הפיך, ויישם פסיקה קודמת בדיוניו. זאת ועוד, צוין כי המבקש לא הוכיח כל ערך מיוחד שיוצמד לנכס שיכול להצדיק את דחיית טענת המשיב. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה אך קבע כי אם בכוונת המשיב להעביר זכויות במקרקעין לצד שלישי, עליו להודיע על כך לבית המשפט 30 יום מראש, ובכך לאפשר למבקש הזדמנות לבקש עיון חוזר. כן חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 6,000 ₪. ההחלטה ניתנה ב-11 בדצמבר 2017.