רע"א 27075-02-20

תקציר

במקרה הנסקר, המבקשת, שנפצעה בתאונת דרכים בעת שנהגה על ידי בן זוגה, ביקשה להעביר את תביעתה לבית המשפט המחוזי לאחר שמומחים רפואיים העריכו את נכותה הכוללת בשיעור של 68%. בית משפט קמא דחה בקשה זו, בנימוק של חוסר שביעות רצון כללית מצד שופטי המחוזי כלפי העברות כאלה בשל עומס העבודה הכבד שלהם. הנמקה זו נמצאה בלתי ראויה על ידי השופט היושב בדין, אשר הדגיש כי החלטות משפטיות אינן צריכות להיות מושפעות מהעדפות שיפוטיות אלא מהנחיות סטטוטוריות ולגופו של כל מקרה. בית המשפט הדגיש את סמכויות השיפוט המוקנות מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות תיקון כתבי טענות והעברת תיקים כאשר הדבר מוצדק. לאחר בחינה מחודשת, קבע השופט כי בקשתה של המבקשת אינה חסרת בסיס או בלתי סבירה, במיוחד בהתחשב בגילה הצעיר, בהיקף פגיעותיה ובהשלכות כספיות אפשריות. למרות התנגדות המשיב, שכללה פגמים פרוצדורליים כמו היעדר תצהיר, הכריע בית המשפט לטובת המבקש, והורה על העברת התיק לבית המשפט המחוזי. בנוסף, הוטל על המשיב לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המבקש בסך 5,000 ₪, תוך הדגשת מורת רוחו של בית המשפט מהרציונל המקורי של בית משפט קמא והקפדה על עמידה באמות מידה משפטיות נאותות.