ת"פ 162/08

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת פשעו של הנאשם, שהיה כרוך בקטטה עם המתלונן שהסתיימה בחבלות קשות של האחרון. ניסיונו של הנאשם לטייח את חלקו בפשע והיעדר הודאה צוינו כגורמים מחמירים. השופט שקל את נסיבות הפשע ואת מבצע העבירה, תוך הכרה בעברו הפלילי הנקי של הנאשם, בתכונותיו האישיות החיוביות ובאחריותו המשפחתית. בעוד ההגנה הציגה פסקי דין במקרים דומים עם עונשים קלים יותר, השופט הבחין ביניהם על בסיס היעדר גורמים מקלים כגון הודאה וחרטה. השופט הדגיש את שכיחותן של עבירות אלימות ואת הצורך בהרתעה, בהתייחסו למשנתו של הרמב"ם על חומרת הענישה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס. השופט עיכב את ביצוע עונש המאסר והתווה את תנאי הפיצוי למתלוננת. פסק הדין מסתיים בזכות ערעור לבית המשפט העליון ובקביעת מועד כניסת גזר הדין לתוקף.