בג"צ 5984/20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה הקוראת תיגר על המדיניות הכלכלית של הממשלה בתקופת מגפת הקורונה. לממשלה שיקול דעת רחב בגיבוש מדיניות כלכלית, והתערבות בית המשפט שמורה לנסיבות חריגות. העותרים לא הביאו ראיות מספיקות המצדיקות את התערבות בית המשפט במקרה זה. החלטת הממשלה להעניק סיוע לעסקים שנפגעו מהמגפה הייתה סבירה ומבוססת על תכלית ברורה. גם השימוש במבחן התחלופה כקריטריון להערכת שרידות העסק נמצא סביר ולא מפלה. הרף שנבחר של 20 מיליון ש"ח לזכאות נמצא שרירותי אך סביר, שכן הוא איפשר חלוקה מהירה ויעילה של הסיוע לנזקקים. בית המשפט הכיר בכך שייתכנו מקרים פרטניים שבהם רף זה אינו מצליח ללכוד את הצורך האמיתי בסיוע, אך המבחן הכללי נחשב תקף. זאת ועוד, טענות העותרים נגד הקריטריונים ששימשו בהחלטת הממשלה לא היו משכנעות, במיוחד בהתחשב בהסדרי הסיוע הנוספים שקבעה הממשלה. לבסוף, טענות העותרים בדבר המידתיות בתקנות שעת חירום לא החזיקו מעמד, שכן ההחלטה נשוא הערעור הייתה עצמאית מתקנות אלה.