ת"א 14412-09-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע את הנתבעת, מבטחת הרכב המעורב, בגין נזקים. נושאי המחלוקת העיקריים היו גובה הנכות הרפואית של התובע והשלכותיה התפקודיות כתוצאה מהתאונה, וכן גובה הפיצוי. בית המשפט מינה מומחים לאורתופדיה ורפואה פנימית כדי להעריך את מצבו של התובע. המומחה האורתופדי קבע כי לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 5% בשל השפעה קלה על יכולתו הכללית לתפקד או תנועות בגב התחתון, ונכות זמנית מלאה למשך חודש. המומחה לרפואה פנימית מצא כי לתובע 20% נכות בגין מחלת ריאות חסימתית ו-10% נכות בגין מחלת מעי לא פעילה, והעריך את קיצור תוחלת חייו ב-7.5 שנים. בית המשפט קבע כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה היא 5%. באשר לקיצור תוחלת חייו של התובע ונכותו הרפואית שאינה קשורה לתאונה, קיבל בית המשפט את חוות דעתו המלאה של המומחה לרפואה פנימית, שקבעה נכות בשיעור של 20% בגין מחלת ריאות ו-10% בגין מחלת מעי לא פעילה, ותוחלת חיים מופחתת של 7.5 שנים. בית המשפט בחן גם את ההשלכות התפקודיות של נכותו של התובע ואת הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו. נפסק כי הנכות התפקודית תואמת את הנכות הרפואית בשיעור של 5%, ואילו הפגיעה בהשתכרות ובכושר ההשתכרות נקבעה בשיעור של 70% משיעור הנכות התפקודית. בית המשפט חישב את הפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד על סמך קביעה זו, וכן פסק לו פיצוי בגין סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל, מה שהביא את סך הנזקים לסך של 141,827 ₪. הנתבע חויב לשלם לתובע סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין כדין והחזר אגרת בית המשפט. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, והם שמרו לעצמם את זכות הערעור.