ע"פ 6960/09

תקציר

בית המשפט בחן ערעור על עונש שהוטל בגין סחיטה באיומים, ובסופו של דבר החליט לדחות את הערעור. ערכאת הערעור הדגישה את עמדתה נגד התערבות בעונשים נמוכים יותר, אלא אם נפלה טעות פרוצדורלית ברורה או שהעונש חמור באופן בלתי מידתי בהשוואה למקרים דומים. חרף טענותיו המיומנות של המערער בדבר עברו הנקי ונסיבותיו המשפחתיות, לא מצא בית המשפט בסיס להתערבות. היא הדגישה כי בית המשפט המחוזי שקל כראוי גורמים אלה בעת שגזר את דינו המקורי של המערער, תוך שהוא מכיר בעברו הנקי ובשיקוליו המשפחתיים, אך עדיין סבור כי עונש של 12 חודשי מאסר מוצדק בהתחשב בחומרת מעשיו המתוכננים והממושכים. גם ניסיונו של המערער למנף את המלצתו הבלתי מחייבת של שירות המבחן להקלה בעונש נדחה, שכן שיקול הדעת האולטימטיבי נותר בידי בית המשפט. יש לציין כי בית המשפט הדגיש את חומרת הסחיטה באמצעות איומים, תוך שהוא מפנה לפסקי דין קודמים התומכים בעונשים משמעותיים שנועדו להרתיע עבירות כאלה ולהעצים את הקורבנות. הפחדתו החוזרת והמכוונת של המערער כלפי קורבן פגיע, שבסופו של דבר ביקש את עזרת המשטרה, הצדיקה עוד יותר את גזר הדין. למרות שהבין את מצוקתו המשפחתית של המערער ושמר על תקווה לשיקומו העתידי, קבע בית המשפט כי אין מקום לתקן את העונש, ואישר את דחיית הערעור בחוות דעת מוסכמות של השופטים ג'ובראן והנדל. המערער חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 23.11.2009.