עת"מ 63237-06-19

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך תכנוני על שכונת מגורים בנתניה, המכונה לעתים קרובות "השכונה הרומנית". השכונה זקוקה לפינוי ושיקום בשל תנאי מחיה מסוכנים. ההחלטה הראשונית של ועדת התכנון העדיפה לכלול חלק ממגרש 24 במרחב התכנון של השכונה כדי שישמש ככביש גישה ולטובת רצף תכנוני טוב יותר. עם זאת, בעקבות התנגדות של תושבי השכונה ועררים, הוועדה שקלה מחדש והחליטה שלא לכלול את המגרש, בנימוק של חוסר צורך תכנוני ושיקולי יעילות. בית המשפט אישר את החלטות הוועדה וקבע כי הן סבירות, מבוססות על שיקולים תכנוניים תקפים ועל פי צדק פרוצדורלי. פסק הדין דחה את טענות העותרים והדגיש כי יש להשאיר את ההחלטות התכנוניות למוסדות הרלוונטיים, ולהתערב רק במקרים של הפרות של המשפט המנהלי, שלא היו קיימות במקרה זה. זאת ועוד, הוצאתו של מגרש 24 משטח התכנון נבעה מייעול הליכי התכנון ולא התבססה על שיקולי פיצוי בלבד. בית המשפט הכיר גם בהשלכות החברתיות והסביבתיות של התכנית ובצורך ביישומה המהיר, שגברו על רצונם של העותרים לכלול את המגרש תמורת פיצוי פוטנציאלי. לבסוף, בית המשפט הורה לעותרים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין, שנע בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪, בהתאם לגורם.