רע"א 9004/22

תקציר

בפסק הדין דוחה בית המשפט את הבקשה לערער על החלטתו בענייני בוררות, ומדגיש כי ערעורים כאלה ניתנים רק במקרים חריגים שיש בהם עקרונות משפטיים משמעותיים או עיוותי דין פוטנציאליים. המבקשים ניסו להציג את עניינם כעקרוני, אך בית המשפט מצא אותו נטוע בפרטיו הפרטניים של המקרה, ללא כל עיוות דין במינוי בורר. המבקשים טענו לחריגות מהפסיקה המקובלת, וטענו כי הסכמים מאוחרים ללא סעיפי בוררות ספציפיים אינם צריכים ליפול תחת הסכמי בוררות קודמים. עם זאת, בית המשפט ציין כי קביעות אלה תלויות בנסיבות ספציפיות למקרה, ובמקרה זה נקבע כי הבוררות חלה על סכסוכים בנוגע להסכמי 2004. זאת ועוד, טענו המבקשים כי לא ניתנה להם הזדמנות לטעון כנגד טענות המשיב בדבר היותה של הבוררות המנגנון המוסכם. עם זאת, בית המשפט הדגיש הצהרות קודמות של המבקשים המאששות את הבוררות כשיטת יישוב סכסוכים, ובכך הפריך את טענתם בדבר היעדר אפשרות לערער. תכתובות אלה כללו מכתבים המתייחסים לבוררות בנושאים הקשורים להסכמים משנת 2004, ולא רק לתנאים המקוריים משנת 1997. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקשים וקבע כי הדיון בערעור אינו מוצדק, ובכך אישר מחדש את ההחלטה למנות בורר. פסק הדין ניתן ביום 3.1.2023.