ע"פ 10866/03

תקציר

במקרה זה הורשעו שני בני דודים, חומייני ואשרף, בשורה של סעיפי אישום לאחר שהודו בפיגוע דקירה אכזרי שתכנן חומייני, שהביא למותו של נביל עמארה ולפציעתו הקשה של בן דודו, ראאד אמארה. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את חומייני בקשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה תחילה והריגה; אשרף הורשע בסיוע להריגה. בית המשפט המחוזי גזר על חומייני שבע שנות מאסר ועל אשרף ארבע שנים וחצי. שני הנאשמים ערערו על חומרת עונשם, ואילו מדינת ישראל ערערה על החמרת העונשים, בטענה כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי אינן מספקות בהתחשב בחומרת העבירות ולא ישמשו כגורם מרתיע. בינתיים משך חומייני את ערעורו וביקש להותיר את עונשו של בית המשפט המחוזי על כנו. לאחר בחינת התיק, הסכימו השופטים עם ערעור המדינה וקבעו כי העונשים המקוריים אינם מספיקים בהתחשב בכוונה תחילה של העבירה, בשימוש בנשק קטלני ובהשלכות החמורות. השופטים הדגישו את הצורך להרתיע מפני מעשי אלימות מסוג זה ולמגר את תופעת השימוש בסכינים ליישוב סכסוכים, תוך הדגשת חומרתן של עבירות אלימות על רקע כבוד המשפחה. הם החליטו להחמיר את עונשו של חומייני ל-11 שנים ואת עונשו של אשרף לשבע שנים, בניכוי תקופת מעצרם, תוך השארת יתר חלקי העונש של בית המשפט המחוזי. סגני הנשיא א' והשופטת א' פרוקצ'יה הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט ס' ג'ובראן.