תנ"ג 9113-11-23

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט בקשה לסילוק על הסף שעניינה בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, לפני בקשה לאישור תביעה נגזרת. בית המשפט החליט כי דחיית הבקשה כדין, אך הכיר בקשיים המובנים בבקשות מסוג זה. היא הדגישה כי דחייה על הסף של בקשות לגילוי מסמכים היא חריגה ויש לשמור אותה למקרים קיצוניים. בית המשפט ציין כי בעוד שהבקשה העלתה סוגיות, היא כללה גם טענות הראויות לבחינה נוספת, מהן עולה כי היא אינה חסרת כל בסיס. טענות מרכזיות נגד הפיטורים כללו טענות לחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך השיפוטי, טענות כי המסמכים הנדרשים כבר היו נגישים והיעדר ראיות מקדימות לתמיכה בבקשת הגילוי. בית המשפט מצא כי טענות אלה מחייבות בירור עובדתי ומשפטי שאינו מתאים להליכי פיטורים מקדמיים. כמו כן התקיים דיון בשאלה האם למבקשים כבר הייתה גישה למסמכים בשל תפקידם כדירקטורים בחברה. למרות שהכיר בכמה קשיים בבקשה, הגיע בית הדין למסקנה כי דחייה על הסף אינה מוצדקת, שכן הבקשה ראויה לדיון מהותי לבירור התנאים לגילוי מסמכים על פי החוק. בית המשפט דחה את בקשת הדחייה וקבע את המועד האחרון לתגובת המשיבים לבקשת הגילוי, ובכך חיזק את הצורך בהערכה עובדתית ומשפטית יסודית בהליכים אלה.