בש"א 15245/07

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע, בטענה כי הימנעותו של הנתבע מלהציע לו שאיבת זרע והקפאתו לפני תחילת טיפולי הכימותרפיה גרמה לו לאי פוריות, ולכן דרש פיצוי בגין אי פוריותו. הנתבע טען כי התביעה התיישנה משום שחלפו למעלה מ-10 שנים מאז התרחשות הנזק – קבלת כימותרפיה בשנת 1994. התובע טען כי הנזק אירע בשנת 1998 וכי יש לספור את תקופת ההתיישנות מיום גילוי הנזק, שהוא בשנת 2004. השופט קבע כי מועד התרחשות הנזק הוא מועד הנזק הבלתי הפיך לתאי הזרע וכי לא ניתן לקבוע מועד זה כמועד ראשוני. השופטת פירשה גם את גילוי הנזק כמועד שבו נודע לתובע כי הפגיעה בפוריות שלו היא בלתי הפיכה, כלומר במקרה זה בשנת 1998. מאחר שחלפו פחות משבע שנים בין גילוי זה לבין הגשת התביעה, קבע השופט כי התביעה אינה מיושנת. השופט הורה כי טענת ההתיישנות תידון לאחר שמיעת הראיות בתיק וקבע תזכורת לשני הצדדים ביום 14.2.08. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 5.2.08.