סע"ש 34288-11-21

תקציר

התובע, שעבד הן במועצות המדינה והן במועצות המקומיות והיה מבוטח בקרן פרטית, תבע את המועצה המקומית ג'סר א זרקא, את מדינת ישראל ואת הקרן הפרטית, בדרישה לקצבת פרישה ופיצויים נוספים. בית הדין מצא כי העסקתו של התובע במועצה אינה מזכה אותו בקצבת פרישה מהמועצה משום שקיבל פיצויי פיטורים. יתר על כן, המועצה לא הייתה מוסמכת להציע לו הן פיצויי פיטורים והן קצבת פרישה. למרות שהתובע ניסה לבסס את רציפות זכויותיו הפנסיוניות בין המדינה למועצה, המשא ומתן נכשל ולא נחתם הסכם בשל היעדר אישור המועצה והפער הממושך בין העסקתו במדינה לבין העסקתו במועצה. עוד מצא בית המשפט כי אמנם נערך הסכם המשכיות בין המועצה לבין הקרן בדבר זכויותיו של התובע, אך הוא אינו מקנה לו זכויות נוספות מעבר לאלו שנקבעו בתקנון האחיד של הקרן. לפיכך, נדחתה תביעתו לחישוב שכרו הקובע על בסיס עבודתו במועצה. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע זכאי לקצבת זקנה מהקרן, אשר צריכה לקחת בחשבון גם את 23 חודשי הזכאות לפנסיה שצבר במהלך שירותו הממלכתי. תביעות התובע לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו נדחו מאחר שלא עמד בתנאים לתשלומים אלה ולא הביא ראיות מספיקות לניצול ימי המחלה שלו. לבסוף קבע בית המשפט כי הקרן והמדינה אינן נדרשות לשלם הוצאות כלשהן לתובע, אך על התובע לשלם את הוצאות המועצה ושכר טרחת עורך דין, כאשר גם תביעתה של האחרונה נגד הקרן והמדינה נדחתה.