בש"פ 2181/94
החלטה עליון
תקציר
בעניינו של המערער נגד מדינת ישראל דן בית המשפט בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לעצור את המערער, שהואשם בניסיון רצח וחבלה בנסיבות מחמירות, עד תום ההליכים המשפטיים. בא כוחו של המערער, עו"ד צחי איסקנדר, טען כי הראיות אינן מספיקות כדי להצדיק את האישומים וכי יש לשקול חלופת מעצר, כגון מעצר בית. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות, לרבות הפללה ישירה מצד המתלונן ועדויות נוספות של עדי ראייה, מספיקות לכאורה להגשת כתב האישום. המערער הואשם כי תקף את המתלונן בסכין מטבח גדולה בעקבות ויכוח, וגרם לו לחבלות קשות שהצריכו התערבות רפואית דחופה. עו"ד אסכנדר טען כי יש לשקול בקלות הרשעות קודמות והציע מעצר בית בתל אביב, אך השופט לא השתכנע כי צעדים כאלה יבטיחו את שלום הציבור או ישרתו כראוי את מטרת המעצר. בהדגישו את הבעיה הגוברת של אלימות הקשורה לסכינים, הדגיש בית המשפט את הצורך ביצירת הרתעה חזקה. השופט הדגיש את הצורך החברתי להילחם במה שכינה "תת-תרבות הסכינים", על ידי שמירה על תקנות מחמירות נגד עבריינים אלימים. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב להותירו במעצר עד לסיום המשפט.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2181/94 איליה מיכאלי נ' מדינת ישראל, עליון (22.4.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.