ע"א 419/89

תקציר

התיק נסוב סביב ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לפירוק חברה, זקסוניה טקסטיל, לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. המערערים, המחזיקים ב-15% ממניות החברה, ביקשו תחילה את פירוק החברה בנימוק שמדובר בבעל קרקע בלבד, שיש להחיל עליו את דיני השותפויות במקרקעין. עם זאת, השופט ברק מבית המשפט העליון קבע כי יש להחיל במקרה זה את הכלל לפירוק חברות, כפי שהותוו בפקודת החברות. קיימים הבדלים משמעותיים בין הדינים החלים על חברות ושותפויות נדל"ן, ובפרט שרק האחרון מאפשר לכל שותף לדרוש פירוק בכל עת. השופטת הדגישה כי התאגדות כחברה משמעה שמירה על כל הדינים הרלוונטיים, לרבות בנושא פירוק. יש לבחון את החריג להתייחס לחברה כאל שותפות במקרקעין רק בנסיבות חריגות, מה שלא היה המקרה כאן. לחברה, שהפעילה בעבר מפעל, היו סיבות לגיטימיות לקיומה מעבר לבעלות על הקרקע, ולא ניתן להגדיר את יחסי בעלי המניות כשותפות במקרקעין. זאת ועוד, הטענה החלופית, שהועלתה בסיכומים, לפיה יש לפרק את החברה כשותפות, לא התקבלה משום שהיוותה עילה חדשה שהמשיב התנגד לה. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.