ד"מ 61320-02-20

תקציר

התובע, עובד לשעבר בחברה הנתבעת המספקת שירותי מלצרות לאירועים, הגיש תביעה בטענה להפרות מרובות של זכויות עובדים, לרבות שכר משמרות לילה ושעות נוספות שלא שולמו, אי הפרשה לקרן הפנסיה של התובעת ודמי חופשה והבראה שלא שולמו. הנתבעת טענה כי פיצתה את התובע באופן הוגן ובהתאם לחוק. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעת לשלם 5,137 ₪ הפרשות לפנסיה ו-4,742 ₪ הפרשות לפיצויי פיטורים, בניכוי הכספים שכבר הופקדו. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע 1,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי העסקה, 2,520 ₪ בגין ימי חופשה שלא שולמו, 2,759 ₪ בגין דמי הבראה ו-1,493 ₪ בגין ימי חופשה שלא נוצלו. סכומים אלה יותאמו להפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.7.2019 ועד למועד התשלום. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע 2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-150 ₪ הוצאות משפט. המפתח לפסק הדין היה הקביעה כי תביעות התובע לגמול שעות נוספות תקפות באופן חלקי. בית הדין הכיר בכך שהתובע קיבל תעריפים שונים בהתאם לאורך המשמרת שלו, דבר שהיטיב עמו, וכי מדובר בצורה לגיטימית של גמול שעות נוספות גלובלי. עם זאת, בית הדין מצא גם כי התובעת זכאית לתשלומים נוספים עבור משמרות לילה וכי הנתבעת לא סיפקה הודעה מוקדמת נאותה על תנאי העסקתה, לא הצדיקה ניכויים משכרה של התובעת ולא סיפקה הפסקות וארוחות כנדרש בחוק. תביעותיה של התובעת לקבלת כספי פנסיה בערכי נטו ופיצויי פיטורים נדחו, שכן בית המשפט מצא כי התובעת לא התפטרה בשל אי הקפדה של הנתבעת על חוקי העבודה וכי לתובעת קרן פנסיה ללא תנועה. גם בקשת הנתבעת לניכוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות על ידי התובעת נדחתה בשל חוסר כימות בכתב ההגנה.