ת"צ 62376-03-14

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה המשיבה, בטענה כי גבתה "ריבית פיגורים" בכך שלא ניכתה את היתרות בחשבונות הנישומים כנגד יתרות החוב שלהם. העותר טען כי מדובר בנוהג פסול, שכן הוא הביא לתשלומי ריבית גבוהים יותר. העירייה טענה כי אין חובה חוקית לבצע ניכויים כאלה וכי טענת העותרת אינה נופלת בגדר חוק התובענות הייצוגיות. כמו כן, נטען כי מדובר באירוע בודד ולא בכשל שיטתי. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותר הציג ראיות מספיקות כדי להצביע אחרת וכי הטענה מעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט. בנוסף, נקבע כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. בית המשפט אישר את הבקשה לתביעה הייצוגית, והגדיר את הקבוצה כנישומים שהיו להם יתרות זיכוי לצד יתרות חוב וחויבו בריבית פיגורים ללא ניכוי סכומי הזיכוי. העירייה חויבה לשלם 30 אלף שקל שכר טרחת עורך דין. השאלות הנפוצות בקבוצה היו האם העירייה גובה באופן שגרתי משלמי מיסים מבלי לנכות יתרות זיכוי והאם נוהג זה חוקי. הסעד המבוקש היה החזר ריבית פיגורים שנגבתה יתר על המידה. המשפט נקבע למרץ 2016, והעירייה נדרשה לפרסם הודעה על ההחלטה.