עת"מ 45396-01-17

תקציר

חוק המכרזים נועד לשמור על טוהר המידות ולמנוע הטיה או השחתה בהליך המכרזי תוך הבטחת שוויון זכויות לכל המשתתפים. כמו כן, היא שואפת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הרשות לגבי המוצרים או השירותים שנרכשו ומחיריהם. כדי להשיג מטרות אלה, על מסמכי המכרז לקבוע תנאים ברורים, לצמצם את שיקול דעתה של הוועדה ולהבטיח הליך הוגן וללא משוא פנים. המציעים מסתמכים על תנאים אלה בגיבוש הגשותיהם, וכל חריגה מהקריטריונים האמורים עלולה לפגוע בעקרון ההסתמכות והשוויון. במקרה הנוכחי קבע המכרז כי כל בניין ייבחן בנפרד, אך הוועדה איחדה את המבנים לנוחיות קבלן אחד. שיקול זה לא הוזכר במסמכי המכרז ולכן הפר את הסתמכותם של המציעים על התנאים האמורים. יתר על כן, המכרז לא ציין כי ישקול התקשרות עם פחות קבלנים כקריטריון לבחירת ההצעה הזוכה, דבר שהביא להליך לא הוגן. בית המשפט מצא כי יש לקבל את הצעתה של העותרת לבנייה 3, שכן החלטת הוועדה התבססה על שיקול שלא הוזכר במכרז. באשר לבניין 1, לא מצא בית המשפט כל הצדקה לטענות העותרת כי ההצעה הזוכה של המשיבה מס' 2 לא עמדה בדרישות הטכניות. החלטת הוועדה התבססה על ייעוץ מומחה, ובית המשפט לא התערב בשיקול דעת מקצועי זה. גם הצעתה של העותרת לבניין 1 לא צלחה, שכן היא לא עמדה בתנאי הסף. בית המשפט הדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות המינהלית בהחלטות מכרזיות, בפרט כאשר הן מבוססות על חוות דעת מקצועיות. לפיכך, נדחתה העתירה לפסול את הצעתה של המשיבה מס' 2 לבניין 1. העותרת הוכרזה כזוכה בבניין 3, והמשיבה מס' 1 חויבה לשלם לעותרת שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים והייתה אמורה להתבצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.