רע"א 17276-05-23

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **ניתוח משפטי של רע"א 17276-05-23 הלר נ' קויפמן ואח'** **רקע והליך משפטי:** ההליך הנדון הוא בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים, אשר דחתה בקשת המבקש לאישור פסק בוררות (להלן: "פסק הביניים הראשון"). המבקש ביקש שבית המשפט יקבע כי סכומי התשלום על פי פסק הביניים הראשון יעודכנו לפי שער הדולר היציג במועד חתימת שטר הבוררות או במועד הגשת התביעה, וכן יוסיף להם הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הביניים ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, עתר לחייב את המשיבים בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. **עקרונות משפטיים מרכזיים ודיון:** 1. **מעמד פסק בוררות וסמכות בית המשפט:** * **עקרון אי-ההתערבות בפסיקת בורר:** בית המשפט קמא ביסס את החלטתו על העיקרון היסודי כי "דרך המלך היא כי ביהמ"ש אינו מתערב בהליכי בוררות ומשכך התערבות מצידו שמורה למקרים מצומצמים וחריגים בלבד." עיקרון זה משקף את הרציונל העומד בבסיס חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), הרואה בבוררות הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, המבוסס על בחירתם החופשית של הצדדים. התערבות מוגבלת נועדה לשמור על יעילות ההליך ועל כבוד הבחירה החוזית של הצדדים. * **חריגים להתערבות:** המבקש טען כי במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות, ניתן לבקש השלמתו, לרבות בנוגע להפרשי הצמדה וריבית, וכן בנוגע לחישוב שער מטבע זר. הוא ביסס טענה זו על הלכה הקובעת כי פסק בוררות זהה במעמדו לפסק דין. בית המשפט המחוזי, אכן, אינו דוחה את הטענה כי קיימת סמכות להשלמת פסק בוררות, אלא קובע כי במקרה הספציפי, **הוראות פסק הביניים הראשון אינן ברורות די הצורך כדי לאפשר השלמה זו.** 2. **פרשנות פסק בוררות ודרישות לאישורו:** * **"פסק ביניים" לעומת "פסק בוררות":** סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר "פסק בוררות" כמחייב גם "פסק ביניים". עם זאת, ההלכה הפסוקה, כפי שצוינה בפסק הדין (ע"א 3253/02 שירותי בריאות כללית נ' מייטלס), מבהירה כי **לא כל פסק ביניים ניתן לאישור.** רק פסק ביניים אשר הוכרעו בו מחלוקות באופן ברור, סופי ומושלם, ייחשב בר-אישור. אם נותר מקום להכרעה נוספת, אין מדובר בפסק ביניים הניתן לאישור. * **"הוראה אופרטיבית ברורה וחד משמעית":** דרישה יסודית נוספת לאישורו של פסק בוררות (בין אם סופי ובין אם פסק ביניים) היא כי עליו לכלול "הוראה אופרטיבית ברורה וחד משמעית, שאפשר לתת לה תוקף ולכפות את ביצועה בהליכי הוצאה לפועל" (ע"א 49/89 מרצ'ל נ' איס). * **"כתבי חידה" כפסקי בוררות:** המותב בפסק הדין מציין באופן ביקורתי כי שני פסקי הביניים "מנוסחים יותר כ'כתבי חידה' מאשר כפסקי בוררות בני אכיפה." זוהי הערה מהותית לגבי איכות הניסוח של פסקי הבוררות, אשר פוגעת ביכולת לאכוף אותם. * **חוסר בהירות בנוגע לסכומים ולחישובים:** עיקר דחיית בקשת המבקש נסמכת על העובדה שפסק הביניים הראשון אינו קובע באופן ברור את הסכום האופרטיבי לתשלום. בפסקה ד' בפסק הביניים הראשון נקבע כי "ההפסדים שנצטברו בגין איחור התשלום בסך 200,000 $ ... ישולם ע"י הקונים". אך סכומם המדויק של "הפסדים שנצברו" אינו מפורט. חוסר בהירות זה מונע קביעה לגבי: * הסכום המדויק לתשלום. * האם הסכום נקוב במטבע זר (דולר) או בשקלים. * קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכום לא ידוע. * **השפעת פסק הביניים השני:** בית המשפט מציין כי ייתכן שפסק הביניים השני יסייע בהכרעה במחלוקות, אך בשלב זה, מכיוון שהליך אישור פסק הביניים השני עדיין תלוי ועומד, אין להכריע לגביו. עם זאת, הוא מציע שכל הטענות יידונו במסגרת אותו הליך. 3. **חישוב שער מטבע זר, הצמדה וריבית:** * **מועד קביעת השער:** המבקש טען כי יש לקבוע את השער היציג של הדולר במועד הגשת התביעה לבוררות, או לכל הפחות במועד מתן פסק הביניים הראשון. טענה זו נדחתה, לא בשל אי-קיום סמכות, אלא בשל **חוסר הבהירות בפסק הביניים הראשון לגבי הסכום עצמו, אשר אינו מאפשר לקבוע את שער הדולר הרלוונטי.** * **הפרשי הצמדה וריבית:** המבקש טען כי היעדר הוראה בפסק הבוררות בעניין הצמדה וריבית מהווה "השמטה" שניתן לתקנה על ידי בית המשפט, בהתבסס על זהות מעמדו של פסק בוררות לפסק דין. גם טענה זו לא התקבלה, לא בשל היעדר סמכות עקרונית, אלא בשל **היעדר בסיס חישובי – לא ניתן להוסיף הצמדה וריבית לסכום שאינו ידוע.** * **סעיף 22 בחוק הבוררות:** המשיבים טענו כי סמכות בית המשפט להשלמת פסק בוררות מוגבלת על פי סעיף 22(ד) בחוק הבוררות, וכי המבקש ויתר על האפשרות לפנות לבוררים. בית המשפט המחוזי אינו מכריע באופן מפורש בסוגיה זו, אלא מתמקד בחוסר הבהירות של פסק הביניים הראשון. 4. **השלכות של שיהוי והליך מקביל:** * **שיהוי:** המשיבים טענו כי המבקש הגיש את בקשת האישור הראשונה באיחור של כחמש-עשרה שנה, וכי עקב השיהוי, נחסמה אפשרותו לעתור לסעדים שביקש. בית המשפט אינו מכריע באופן מפורש בשאלת השיהוי, אך הדבר מהווה רקע להחלטתו. * **הליך מקביל (בקשת האישור השנייה):** המשיבים טענו כי המבקש השמיט את דבר קיומו של הליך נוסף המתנהל בנוגע לאישור פסק הביניים השני, וכי אם פסק ביניים זה יאושר, פסק הביניים הראשון יבוטל ממילא. עקב השמטה זו, טענו המשיבים כי יש לסלק את הבקשה על הסף. בית המשפט, למרות שהוא מכיר בקיום ההליך המקביל, אינו מסלק את הבקשה על הסף, אלא דוחה אותה לגופה, מן הטעמים הקשורים לחוסר בהירות פסק הביניים הראשון. 5. **פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין:** * המבקש עתר לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בניגוד לתקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי. * בית המשפט קמא דחה את בקשתו זו, ובית המשפט המחוזי אישר את הדחייה. * בסופו של דבר, המבקש חויב בהוצאות המשיבים בסך 3,500 ₪. **חידושים משפטיים והיבטים ראויים לציון:** * **הדגשת הצורך בבהירות ובאופרטיביות בפסקי בוררות:** פסק הדין מדגיש באופן מובהק כי גם פסקי ביניים, על אף שהם ניתנים לאישור, חייבים לעמוד בדרישות של בהירות, חד-משמעיות והוראות אופרטיביות ברורות. ניסוח מעורפל, המכונה "כתב חידה", אינו יכול להוות בסיס לאכיפה שיפוטית. * **מגבלות פרשניות של בתי המשפט על פסקי בוררות:** אמנם קיימת אפשרות מסוימת להשלמת פסקי בוררות, אך בית המשפט המחוזי מבהיר כי אין זה מנגנון המאפשר "לייצר" מהות שלא קיימת בפסק עצמו. כאשר הסכום או ההוראה אינם ברורים בפסק הבוררות, בית המשפט אינו יכול "להמציא" אותם, גם אם נדמה לו מה הייתה כוונת הבוררים. * **השפעת הליכים מקבילים על הכרעה:** אף שבית המשפט לא סילק את הבקשה על הסף בשל אי-גילוי ההליך המקביל, הוא מציין את קיומו ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלו על הסכסוך, ומרמז כי הדיון המרכזי בעניינים שבמחלוקת צריך להתנהל במסגרת ההליך השני. **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחתה, בעיקר משום שפסק הביניים הראשון, אשר על אישורו עתר המבקש, סבל מחוסר בהירות מהותי בנוגע לסכומים האופרטיביים הנקובים בו. חוסר בהירות זה מנע מבית המשפט לקבוע כל קביעה הנוגעת לחישוב שער הדולר, להפרשי הצמדה וריבית, או לסכום התשלום עצמו. הדבר תאם את העקרונות של אי-התערבות שיפוטית בפסיקת בורר, אך גם את הדרישה המקדמית כי פסק בוררות יהיה ברור וניתן לאכיפה.