רע"פ 6084/11

תקציר

מדובר בערעור שנדחה על הרשעה בנהיגה בשכרות, ולאחר מכן ערעור נוסף שלא צלח לבית משפט גבוה יותר. הנאשם הורשע בנהיגה בשכרות וסירוב להתייצב לבדיקת נשיפה, ונגזרו עליו 27 חודשי שלילת רישיון נהיגה, קנס של 2,500 שקל ושלושה חודשי מאסר על תנאי. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את טענת הנאשם כי הוא אינו מסוגל פיזית לספק דגימת נשיפה בשל מצב רפואי, וכי הימנעותם של השוטרים מלהציע לו בדיקת דם חלופית משמעה שאין להרשיעו בסירוב למכונת ההנשמה. בית המשפט העליון, בדחותו את הערעור, הסכים כי שאלת סירובו של הנאשם היא עניין עובדתי להכרעתו של בית משפט קמא. עוד ציינו כי חומרת העונש ראויה בהתחשב באופי העבירה ובמסוכנותה לציבור. בית המשפט הכיר ברצונם של שוטרים לכתוב תמיד תזכירי אירועים, אך גם שקל את המעשיות של אכיפת חוק יעילה. השופט התייחס למחוקק הישראלי בנושא, וקבע כי המשטרה אינה מחויבת לאפשר לנהג להתייעץ עם עורך דין לפני בדיקת נשיפה, שכן הדבר יפגע ביעילות הבדיקה. ההחלטה הזכירה גם את 22 עבירות התנועה הקודמות של הנאשם, וקבעה כי העונש שהוטל היה סביר, ולכן לא תינתן רשות ערעור על פסק הדין.