עת"מ 18920-11-14

תקציר

העותרים הגישו תביעה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בטענה כי עיריית תל אביב נוהגת כלפיהם באופן מפלה בכל הנוגע לבעלות על מתחם המכונה חלמיש. בית המשפט בחן האם יש לו סמכות לדון בתיק והאם מעשיו של המשיב מהווים "החלטה" כמשמעותה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט מצא כי ההתכתבות של העירייה עם העותרים אינה עולה כדי הכרעה וכי אפיונה ככזה ירחיב את ההגדרה מעבר למה שהתכוון המחוקק. בנוסף, לא היה מדובר במקרה של אי החלטה או מחדל הקשור לאמצעי אכיפה, שכן טענת העותרים התמקדה באפליה. השופט הגיע למסקנה כי לבג"ץ סמכות לדון בטענת האפליה וכי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות עניינית בנושא. דחיית העתירה הייתה מתבקשת, שכן בית המשפט לא מצא סמכות או צורך לדון בה. כמו כן, השופט ציין כי אין להעביר את העתירה לבג"ץ ללא בקשת העותרים וכי בכל מקרה אין היא ראויה לגופה. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.