עע"מ 3601/16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירת חופש מידע בעניין גילוי פרטי נישום שהוגשה לרשות המסים במסגרת "נוהל גילוי מרצון". ההליך מציע חסינות מפני העמדה לדין פלילי לאנשים שחושפים מרצונם הכנסות לא מדווחות ומשלמים את המסים המתאימים. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בעבר כי יש למסור את המידע המבוקש 30 יום לאחר תום הוראת השעה המסדירה את ההליך, שתוקפה אמור היה לפוג ב-30 ביוני 2016. פסק הדין התבסס על ההבנה כי גילוי מיידי עלול לעכב את הליך הגילוי מרצון, הנשען על אנונימיות וסודיות. עם זאת, הוכרז על הארכת הוראת השעה, מה שגרם למבקשים לבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין. המשיב התנגד לעיכוב וטען כי אין לאפשר לרשויות המנהליות לעכב את מסירת המידע וכי הארכת הוראת השעה הייתה צפויה. עוד טען המשיב כי העיכוב גורם לנזק כלכלי אישי ומקשה על השלמת עבודת מחקר. לדברי השופט, המבקשים הוכיחו כי סיכויי ההצלחה בערעור משמעותיים, ומאזן הנוחות נוטה לדחיית הגילוי. החשש לנזק בלתי הפיך – האופייני במקרים של חופש מידע – נעדר כאן, שכן המבקשים אינם חולקים על הגילוי עצמו, אלא רק על העיתוי. חשיפת המידע כעת עלולה לסכל את הליך הגילוי מרצון, ואילו הקדמת הדיון בערעור מבטיחה כי הוא יתנהל מיד לאחר פקיעת תוקפו של הוראת השעה. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. את המידע המדובר יש למסור לא יאוחר מ-30 יום לאחר תאריך התפוגה הנוכחי של הוראת השעה, שהוא 31 בדצמבר 2016. גם הדיון בערעור יוקדם למועד שלפני מועד זה. פסק הדין מדגיש את חשיבות האנונימיות של הליך הגילוי מרצון ואת ההשלכות האפשריות של גילוי מידע מוקדם מדי.