ת"צ 15961-03-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לאישור תביעה צרכנית כתובענה ייצוגית נגד בזק. המבקש, בן דוד, טען כי בזק גבתה ממנו סכומים גבוהים משמעותית מאלה שסוכמו עבור שירותי תשתית אינטרנט. השאלה הייתה האם ההתקשרות נופלת תחת ההגדרה הראשונה או השנייה של "עסקה לתקופה קצובה" כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן. בן דוד טען כי התקשר בעסקה עם בזק לתקופה מסוימת, ואילו בזק טען כי העסקה הייתה לתקופה לא מוגדרת וכללה הטבה - מחיר מופחת לשנה הראשונה. השופט קבע כי בקשתו של בן-דוד ותשובתו לתגובת בזק תקינות ככלל, אך לא ניתן להתיר ראיות חדשות שהוצגו בתשובתו, שלא הושגו קודם לבקשה. הראיות המדוברות היו תמלילי שיחות שקיים בא כוחו של בן-דוד עם נציגי בזק, שהתקבלו כראיה אך לא נחשבו כהצדקה לטענות בתשובה. השופט הורה למחוק חלקים מסוימים בתשובה ובתצהיר התומך, אך התיר לאחרים להישאר, שכן הם מהווים תגובה לעמדת בזק. עוד נקבע בפסק הדין כי בן דוד זכאי להגיב לטענות שהעלתה בזק בתשובתה, גם אם לא פורטו בבקשה הראשונית. לפיכך, הבקשה למחוק חלקים מתשובתו של בן-דוד התקבלה באופן חלקי. השופטת סיימה את דבריה בהדגשת הצורך ליישב את הסכסוך בצורה הוגנת ויעילה, תוך מתן אפשרות למבקש להציג את טענותיו כראוי תוך הקפדה על כך שבזק לא תועמד בעמדת נחיתות בלתי הוגנת.