ת"א 3643-07-19

תקציר

התובע, שי סעדה, היה בעל עסק לרכב משומש שהיה מבוטח על ידי הנתבעת, סולומון חברה לביטוח, מפני סיכונים שונים לרבות שריפה. בפברואר 2019 ניזוק העסק של סעדה בהצתה, מה שגרם לו להגיש תביעת ביטוח. עם זאת, חברת הביטוח דחתה את תביעתו וטענה כי הוא היה מעורב בהצתה וביצע הונאה. בעקבות זאת הגיש סעדה תביעה נגד חברת הביטוח בדרישה לקבל פיצוי על הנזקים. בית המשפט בחן את נסיבות האירוע הביטוחי ושקל את טענות הנתבעת למרמה כלפי סעדה. נקבע כי ההצתה הייתה מכוונת, אך הנאשם לא הביא ראיות מספיקות להוכחת מעורבותו או תרמיתו של סעדה. בית המשפט מצא כי סעדה עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בנוגע להתרחשות האירוע הביטוחי והעביר את הנטל לנתבע להוכיח את מעשהו או תרמיתו המכוונת של סעדה. הנאשם לא הצליח להביא ראיות משכנעות בדבר המניע וההזדמנות של סעדה לביצוע ההצתה. בנוסף, בית המשפט ניתח את המצב הכלכלי של עסקיו של סעדה ואת עברו הביטוחי, ולא מצא ראיות למצוקה כלכלית או הונאה בתביעת ביטוח קודמת. באשר להיקף הנזקים, בית המשפט הבחין בין כלי רכב שניזוקו חלקית לבין כלי רכב שניזוקו לחלוטין, בחן את הסכמי הרכישה והעריך את עלות המלאי. סעדה היה זכאי לשיפוי בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח שרכש. בית המשפט קיבל את שומת שמאי הנתבעת לגבי כלי הרכב שניזוקו חלקית, ופסק סעדה 17,174 ₪. לגבי כלי הרכב שניזוקו לחלוטין, בחן בית המשפט כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בהסכמי הרכישה ובהערכות השמאים. סעדה זכה בסכומים משתנים עבור כלי רכב שונים, והסכום הכולל הגיע ל-62,312 שקל. כמו כן פסק לו בית המשפט פיצויים בסך 10,000 שקלים למכולה ששימשה כמשרד. עם זאת, תביעתו לפיצויים תוצאתיים, שלא פורטו בכתב התביעה, נדחתה מחוסר ראיות. הנתבעת טענה כי יש לשלול מסעדה את כל תגמולי הביטוח בשל זיוף הסכמי רכישה והגזמת נזקים. בית המשפט דחה טענה זו, שכן ההגזמה לא נחשבה חמורה דיה כדי להצביע על כוונת מרמה. רק שינוי הסכם הרכישה של רכב היילקס נחשב מספיק כדי לשלול מסעדה תגמולי ביטוח בגין אותו רכב. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת סעדה והורה לנתבע לשלם לו 123,817 שקל, בצירוף מחצית משכר הטרחה ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום, ולאחר מכן הם יהיו כפופים להבדלי הצמדה וריבית. פסק הדין שקל גם את התנהלות הצדדים ופסק הוצאות בהתאם.