עת"מ 11497-02-24

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת התמיכות של משרד התיירות המשיבה, אשר דחתה את בקשת העותרת למתן מענקי סיוע למתקני מלונאות בתקופת הקורונה, בפעימות הרביעית והחמישית. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב פרשנות החלטות הממשלה הרלוונטיות והליך התמיכה. העותרת טוענת כי מטרת המענקים היא לשמור על קיומם הפיזי של מתקני המלון, ועל כן העובדה שמתקנו אינו פועל כבית מלון מזה מספר שנים, ואין בכוונתו לחדש פעילות זו, אינה פוסלת אותה מקבלת המענקים. המשיבה טוענת כי מטרת המענקים היא לשמר את המתקנים המלונאיים על מנת שיוכלו לחזור לפעילות מלאה לאחר תום משבר הקורונה ולתרום להחייאת ענף התיירות, ולכן הדרישה לחידוש הפעילות המלונאית לאחר המשבר היא תנאי הכרחי לקבלת המענקים בפעימות הרביעית והחמישית. בית המשפט קבע כי פרשנותה של המשיבה נכונה ועולה בקנה אחד עם לשון ותכלית החלטות הממשלה והנוהל. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בטענותיה הפרוצדורליות השונות של העותרת. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרת חויבה לשלם 20,000 ₪ בגין הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.