בש"פ 7795/22

תקציר

במקרה הנבחן התלבט בית המשפט האם להאריך את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. המשיב עמד בפני אישומים חמורים רבים נגד בת זוגו לשעבר, לרבות אונס ותקיפה. כתב אישום הוביל למעצרו הראשוני בשל ראיות לכאורה וחשש למסוכנות ושיבוש חקירה. ערעורי המשיב ערערו על תקפות הראיות וביקשו להשתחרר למעצר חלופי תוך פיקוח אלקטרוני. עם זאת, מספר הערכות הדגישו את הסיכון הגבוה הנשקף ממנו, את המחסור בחלופות ניטור מוצעות ואת חוסר היכולת לצמצם את פוטנציאל הנזק או שיבוש ראיות. בית המשפט המחוזי, בתמיכת פסיקתו של השופט א' גרוסקופף, הכיר בחולשות ראייתיות ביחס לעבירות מין, אך הותיר על כנו את מעצרו, תוך הדגשת הצורך בפיקוח קפדני בשל האישומים החמורים ומצבה הנפשי המעורער של המתלוננת. בית המשפט קבע כי חלופת הפיקוח הפרטי המוצעת אינה מספקת, בנימוק של היעדר יכולת יסודית למתן סיכונים הנשקפים מהמשיב. בית המשפט ציין כי שחרורו עלול להפעיל לחץ נפשי על המתלוננת ולהשפיע על יכולת עדותה. בסופו של דבר, נדחה ערעורו של המשיב, ומעצרו הוארך ב-90 יום החל מיום 27.11.2022, או עד למתן פסק דין סופי בהליך העיקרי, לשם מתן עדיפות לביטחונו של המתלונן ולמהלך הצדק ההוגן.