עמ"א 58660-03-16

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות תכנון ובנייה וכן באי ציות לצו הריסה שיפוטי. נקודת המחלוקת העיקרית בין התביעה לבין הנאשם הייתה האם העבירות שבוצעו היו מבזות יותר. השופט פתח בהערכת הנזק החברתי שנגרם מהעבירות והגדיר אותן כ"מכת מדינה" המאיימת על שלטון החוק והסדר הציבורי. בית המשפט הדגיש את חומרת הפרת צו שיפוטי, במיוחד כשמדובר במי שמכהן במשרה ציבורית. לאחר מכן פנה השופט לבחון את מדיניות הענישה בעבירות אלה ואת נסיבות ביצוע העבירות. בעוד שמעשיו של הנתבע הוגדרו כפסולים, השופט הכיר בכך שהנאשם עשה מאמצים להכשיר את הבנייה בדיעבד, אשר סוכלו על ידי שינויים בתוכניות הבנייה של העיר. השופט קבע את טווח הענישה הראוי ושקל נסיבות שאינן קשורות לעבירה, לרבות עברו הארוך של הנאשם בשירות הציבורי ללא תקלות. כן נלקחו בחשבון הודאתו של הנאשם באשמה, הבעת חרטה והיעדר פעולה מכוונת. בסופו של דבר קיבל השופט את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, והטיל עליו קנס בסך 60 אלף שקל, התחייבות כספית בסך 60 אלף שקל ושלושה חודשי מאסר על תנאי. באשר לשאלת הקלון, הגיע בית המשפט למסקנה כי אף שמדובר בעבירות חמורות, הן אינן עולות כדי קלון במקרה זה. השופט הדגיש כי העבירות, אף שהן פסולות, אינן כרוכות בשחיתות מוסרית או בהפרה ברורה של אמון הציבור, ומעשיו של הנאשם אינם קשורים ישירות לתפקידו הציבורי. לפיכך, הנאשם לא הוטל קלון על מעשיו. גזר הדין הוכרז בנוכחות הנוכחים ב-1 באוגוסט 2017, ולנאשם יש זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.