ע"ע 1611-06-11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור מחמת התיישנות. התביעה, הדורשת תשלום תגמולי עובד שנפטר ליורשיו, הוגשה עשרות שנים לאחר שקמה עילת התביעה. על פי חוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים, החל מיום היווצרות עילת התביעה. במקרה זה, ברור שהתביעה הוגשה מחוץ לתקופה זו. על אף שעל בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לדחות על הסף תביעה על יסוד תקופת ההתיישנות, פרק הזמן הארוך שחלף מאז תשלומי הגמלה הנטענים, יחד עם התנהלות המנוח והמערערים עצמם, מכריעים לטובת הפיטורים. זאת ועוד, המדינה לא החמיצה את ההזדמנות הראשונה להעלות את טענת ההתיישנות, ונכונותם לשלם סכומים שאינם שנויים במחלוקת למרות הזמן שחלף אינה מעידה על חוסר תום לב. מכתב המדינה המכיר בחלק מהתשלומים המגיעים אינו מהווה הודאה שתאפס את שעון ההתיישנות, והתנהלות המדינה לא יצרה יחסי נאמנות עם המנוח. ככלל, נסיבות המקרה תומכות מאוד בתחולת תקופת ההתיישנות, המביאה לדחיית התביעה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולא הוצא צו להוצאות בהתחשב בפרטי המקרה.