סע"ש 22604-02-18

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעים בשתי חברות שונות, הגיש נגדם תביעה להטבות תעסוקה שונות. החברה הראשונה, מאגמה, הייתה סוכנות ביטוח בבעלות הנתבעת השנייה, והחברה השנייה, טריניטי, הייתה חברה לבקרת שכר. התובע טען כי שתי החברות העסיקו אותו במשותף, אולם השופט קבע כי לא כך הדבר, וכי תקופת העסקתו הייתה עד יוני 2017 בחברת מאגמה, ומיולי 2017 עד אוגוסט 2018 בטריניטי. השופט פסק לטובת טענות התובע לגבי חלק, אך לא כל, ההטבות שביקש. טריניטי חויבה לשלם לתובע 10,000 ₪ פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, 8,000 ₪ שכר עבור המחצית הראשונה של ינואר 2018 בתוספת 2,500 ₪ כפיצוי בגין הלנת שכר, 7,200 ₪ כפיצוי בגין אי הפקדה לקרן השתלמות, 2,196.5 ₪ בגין מחצית מפדיון ימי חופשה, 32,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. ו-6,240 שקל כפיצוי בגין אי הפקדה לקרן פנסיה. בנוסף, חויבה מאגמה לשלם לתובע סך של 6,790 ₪ בגין החזר ניכויי שכר שלא הועברו לתעודת התובע. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף הוצאות משפט, ויגדלו עם הפרשי ההצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלוםם. השופטת דחתה את התביעה שכנגד של הנתבעים, וקבעה כי התובע פוטר מעבודתו ולא נטש אותה.