ערר 1/06

תקציר

המערערת, שעמדה בפני פקיעת רישיונה לספק גז, ערערה על כך שהמשיבה לא הכריעה בבקשתה לחידוש רישיון בתוך לוח הזמנים הקבוע בחוק. המערער טען כי מכתבו של המשיב, אשר הביע את כוונתו שלא לחדש את הרישיון, מהווה החלטה סופית ועל כן ניתן לערער עליו. השופטת הסכימה כי המכתב מהווה "החלטה" לפי חוק הגז, המסמיך את ועדת הערר לאשר, לשנות או לבטל אותו. עם זאת, השופט הבהיר כי הוועדה אינה יכולה להחליף לחלוטין את החלטת המשיב בהחלטה משלה, בניגוד לבתי משפט לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. עם זאת, סמכותה של הוועדה במקרה זה הייתה רחבה יותר מזו של בית משפט העורך ביקורת שיפוטית, ואפשרה לה לקבל החלטה אחרת. חרף אי עמידתה של המערערת בדרישות לסעד זמני, נעתרה השופטת לבקשתם, תוך שמירה על המצב הקיים והורתה לבתי הזיקוק להמשיך ולספק גז למערערת עד להכרעה בערעור. החלטה זו, שנועדה להגן על זכותה של המערערת להפעיל את עסקיה, לא העניקה או האריכה את הרישיון אלא הבטיחה שהמערערת תוכל להמשיך לפעול ללא איום בשלילת רישיון. השופט הדגיש כי המשיב עדיין יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפסיק את פעילות המערער אם יתבסס על תשתית ראויה. הדיון בערעור נקבע ל-19 ביולי 2006.